מילון מונחים

חומר שכאשר מעורבב עם גומי פוליאוריתן נוזלי (Kick-It), סיליקון על בסיס פלטינום (Plat Cat), סיליקון על בסיס טין (Accel T) או פלסטיק נוזלי (So-Cure ™), יאיץ את התגובה הכימית בין הזרז והשרף  ויגרום לחומר להתקשות תוך זמן קצר יותר.

מלכודת אוויר שנוצרה על פני שטח או בתוך תבנית גומי או היציקה.

חור קטן שתוכנן כחלק מהתבנית, שנועד למנוע לכידת גזים בעת יציקה אל התבנית.

תנאי העבודה הסביבתיים כגון לחץ או טמפרטורה.

הערך המודד קושי של חומר, המתקבל על ידי מדידת ההתנגדות לחדירה של נקודת פלדה חדה תחת עומס. המכשיר המודד את הערך (נקרא Barcol Impressor), נותן קריאה ישירה בסולם של 0-100. ערך קשיות משמש לעתים קרובות כמדד של מידת ההתקשות של פלסטיק.

מידת חוזק ההדבקה בין משטחים מודבקים; מדד של הלחץ הדרוש כדי להפריד שכבת חומר מהבסיס אליו הוא נקשר. 

חומר אשר משנה את שיעור התגובה הכימית ללא שינוי בהרכבו; חומר אשר מאיץ את השינוי בתרכובת כימית אך אינו עובר שינוי בלתי הפיך בהרכבו שלו, חומר שמזרז באופן ניכר התקשות של תערובת כאשר מוסיפים אותו בכמויות קטנות ביחס למגיבים העיקריים.

חלל בתבנית שלתוכו יוצקים את חומר היציקה. לעיתים מתכוונים ליציקה במרווח, בו החומר שיוצקים נכנס בין המודל לתבנית האם.  

תבנית שנשארת פתוחה כאשר יוצקים לתוכה את חומר היציקה, ומעצבת את היציקה על ידי חום ולחץ המופעל בסגירת התבנית. ידוע גם בתור "עיצוב בדחיסה". חומרים מוקצפים לדוגמא לא צריכים חום אבל חייבים לחץ בכדי שהחומר ידחוס את עצמו לכל פני שטח התבנית, חשוב לזכור להשאיר פתחים קטנים ליציאת האוויר שלא יווצר לחץ גבוה מידי. את העודפים שיצאו מהחורים ניתן אח"כ לחתוך. 

ערך המודד את ההתנגדות של החומר ללחיצה קבועה. במבחן זה, כדור גומי נמעך ל 75% מגובהו המקורי, ונשמר בלחץ זה במשך 22 שעות. הוא לאחר מכן משוחרר ומניחים לו לחזור לגודלו המקורי. הערך המחושב הוא אחוז החומר שלא חזר לגובהו המקורי. ככל שמספרו קטן, כך יותר טוב.

מודד ב- PSI את כמות הכוח שנדרשת כדי לרסק חומר. מודול דחיסה, אשר מודד את ההתנגדות לריסוק, נמדד גם הוא. מודול דחיסה נמדד רק עבור חומרים נוקשים.

קטליסט (מאיץ) המגיב כאשר מוסיפים אותו לשרף וגורם לפילמור.

טמפרטורה  שצריך לחשוף את היציקה, בתבנית או לאחר הוצאתה מהתבנית, או חומר מרוכב כמו סיבים מחוזקים בשרף או, דבק, על מנת שיתקשה.

משך הזמן הדרוש להתקשות של חומר מסוים. נקרא גם זמן להוצאה מהתבנית.

הטמפרטורה שבה חומר מסוים מתעוות כתוצאה מהתחממות תחת עומס מסוים. 

פיצול של גומי או למינציה או שרף לאורך המישור של שכבותיו. ההפרדה הפיזית או חוסר הקשר בין שכבות שהודבקו יחדיו.

תהליך של הסרת התבנית מהמודל או הוצאת יציקה מתבנית; באמצעים מכניים, ביד או על ידי שימוש באוויר דחוס.

מדרון או הצרה במשטחים האנכיים של צורות שנועדו לסייע בהסרתם מהתבנית.

ערך הנמדד בנקודת השבירה של חומר כאשר הוא נמתך עד קצה גבול היכולת שלו, שבו מודדים את אחוז האורך הנמתח ביחס לאורך המקורי.

פלסטיקים המבוססים על שרפים שנעשו על ידי תגובה של אפוקסידים או אוקסירנים עם חומרים אחרים כגון אמינים, אלכוהול, פנולים, חומצות קרדוקסיל, חומצה אנהידריד ותרכובות בלתי רוויות. 

הוצאת חום במהלך התקשות שרף פלסטי.

חומרים בעלות נמוכה המשמשים לדילול או להארכת שרפים יקרים ללא הפחתה מתכונותיהם.

כל סוג של בגד, משטח (או מזרן), גדיל פלסטיק המחוזק בסיבי זכוכית.

חומר אינרטי אותו מוסיפים לתערובת שרף פלסטי כדי להפחית עלויות, לשנות תכונות מכאניות, לשמש כבסיס עבור אפקטי צבע, או כדי לשנות את טקסטורת פני השטח. 

עודף של חומר המחובר לתבנית בקו ההפרדה.

היחס בין הלחץ המופעל בכיפוף על העצם אותו בודקים לבין העומס המקביל בסיבים החיצוניים. נמדד רק עבור חלקים קשיחים.

מידת הכוח, ב- PSI, אותה צריך על מנת לכופף חומר עד שהוא נשבר. ניתן גם לקבוע מודול גמישות אשר מודד את נוקשות החומר במהלך כיפופו. בפלסטיקים ערך זה הוא בדרך כלל גבוה יותר מאשר כוח המתיחה הישר (tensile strength).

תנועה של שרף תחת לחץ כך שימלא את כלל חלקי התבנית.

השלב הראשוני והחצי-מוצק (semisolid) המתפתח במהלך היווצרות שרף מנוזל.

שרף הנמרח על פני שטח של תבנית ונותר להתקשות למצב של ג'ל לפני הנחת שכבות נוספות. בדרך כלל נעשה שימוש בשיטה זו כדי לשפר את המראה של פני השטח ולהגנת השכבות הבסיסיות מפני הסביבה. הגלקוט נמרח בשכבות דקות ועדינות ובדרך כלל מגובה עם בדי זכוכית או בצקי אפוקסי.

משך הזמן שעובר, לאחר הוספת זרז לתוך מערכת פולימר נוזלי, עד להפיכת החומר לתערובת אחידה. הערה: עבור חלק מהפוליאוריתנים הקשיחים שלSmooth-On , זמן העבודה וזמן הג'ל הם כמעט זהים. לעומת זאת, עבור אלסטומרים יש הפרש ניכר בין זמן הג'ל לזמן העבודה.

פין או מפתח המשמש להצמדת חצאי תבניות או חלקים באופן ישר במהלך סגירתם או צירופם יחדיו על מנת שלא יזוזו. לרוב מורכב מגומה בחלק אחד ובליטה תואמת בחלק אחר. 

תהליך הנחת שכבות עוקבות של חומר חיזוק או שרף מחוזק על תבנית בצורה ידנית.   

חומר אותו מוסיפים להרכב פלסטי כדי לשלוט על מידת קשיחות החומר היצוק. ידוע בשם: מקשה.

הטמפרטורה שבה החומר הנוקשה שנבדק הופך לגומי. דרך הבדיקה היא: מטיל יצוק של חומר ממוקם באמבט שמן ומפעילים עליו לחץ. השמן מחומם עד שהמטיל מתכופף באופן קבוע מראש. 

טיח חזק המשמש להכנת מוצרי גבס מוגמרים כגון בסיסים למנורה, פמוטים, מתלים וכו'.

היכולת של חומר לעמוד בפני עומסים פתאומיים.

כשל בהתקשות החומר בצורה מספקת.

הזרקת שרף נוזלי לתוך תבנית תחת לחץ. תהליך זה ישפר את איכות החלקים על ידי מניעת היווצרות בועות אוויר.

סיכה או מפתח המשמשת להצמדת חצאי תבניות או חלקי תבנית בצורה ישרה. בדרך כלל מורכב משקע בחלק אחד ובליטה תואמת בחלק אחר.

לשכב ולאחד גליונות או שכבות של חומר כגון גומי או פיברגלס על ידי חומר קושר. לחץ ו / או חום עשויים להיות מעורבים.

עקומה שבה מוצגים עומסי כפיפה (flexural loads) על הציר האנכי והסטיות הנגרמות על ידי העומסים האלה על הציר האופקי.

מודל איכותי אשר על פיו יוצרו תבניות שלתוכם יצקו העתקים מושלמים. 

אריג,  חומר סיבי שנועד לחיזוק פלסטיק או גבס המורכב מחוטים קצוצים באקראיות או חוטים מסולסלים; מגיע בצורת יריעות ברוחב, משקלים ואורכים שונים.

ערך המבטא את היחס הנכון (לפי משקל או נפח) של חלקים A ו- B המשולבים יחדיו טרם מזיגתו, מריחתו, התזתו על פני המודל. ערבוב לפי יחס משקלי דורש שימוש במאזניים מדויקות, דיוק של 1 גרם. ואילו ערבוב לפי יחסי נפח דורש רק שימוש בגודל שווה של מיכלים.

האובייקט או הדפוס המקורי שלך. מודלים יכול להיות כל דבר שעשוי מעץ, פלסטיק, שעווה, חימר, מתכת, טיח, עצם, סלע, וכו'. מודל יכול להיות כל צורה, דפוס או מרקם שרוצים לשכפל.

תכונות פיזיות מרכזיות המציינות את קשיחות החומר. ליתר דיוק, המודולוס הוא כמות הכוח הדרוש כדי לעוות חומר בצורה קבועה. מודולוס נמדד ב PSI וניתן למדוד אותו בכל מצב של דפורמציה, כלומר מתח (מתיחה), דחיסה [ריסוק, כיפוף, או פיתול (עיקום)]. 

הכוח הדרוש כדי למתוח את החומר לפעמיים ממימדיו המקוריים. נמדד ב PSI.

היחס בין הלחץ או העומס המופעל על עיוות בחומר המעוות בצורה אלסטית. 

תבניות יכולות להיות עשויות מחומר קשיח, כגון גבס או שרף פלסטיק או באופן יותר נפוץ, חומר גמיש כגון גומי כמו גומי סיליקון או גומי פוליאוריטן. יש לבחור את החומר להכנת התבנית תוך התיחסות לחומר שאותו בוחרים ליצוק לתבנית, וכמות הזוויות השליליות בדגם- על מנת שהשיחרור יתאפשר , ושיתאפשר בקלות.

תרסיס, נוזל או אבקה המשמשים למניעת הדבקה של פריטים לתבנית.

התכווצות מיידית שעוברת היציקה כאשר היא מחולצת מהתבנית ומקוררת לטמפרטורת החדר. 

תבנית עם שני חללי יציקה או יותר. כלומר, תבנית שנועדה לייצר יותר מדגם אחד לכל מחזור יציקה.

סימון קו על פריט יצוק הקובע את קו החלוקה של חלקי התבנית.

חור זעיר על פני השטח של חומר פלסטי; בדרך כלל מקבץ של כמה חורים.

גומחה קטנה על פני השטח של הפלסטיק.

מערבבים את אבקת הגבס עם מים כדי ליצור נוזל סמיך. לאחר מכן ניתן לשפוך את הגבס הנוזלי לתוך תבנית כדי ליצור מוצר יצוק. הגבס מתקשה והופך ליציקה לבנה ונוקשה.

מחממים את החלק לאחר ההתקשות, בדרך כלל ללא לחץ, כדי לשפר את התכונות הסופיות ו / או להשלים את ההתקשות. בשרפים מסוימים, ניתן להגיע להתקשות מלאה ולכלל המאפיינים המכניים רק על ידי חשיפה של שרף שהתקשה לטמפרטורות גבוהות יותר מאשר הטמפרטורות בזמן ההתקשות. בד"כ משאירים את החלק בתבנית על מנת למנוע עיוותים.

הזמן שניתן לצקת, לעצב או לעבוד עם החומר (ניתן למזוגו עבור נוזל או שניתן להברישו עבור משחה) לאחר ערבוב הבסיס והמקשה.

תערובת שהוכנה מראש

תא המשמש לדחיסתם החוצה של בועות אוויר שנלכדו בתהליך הערבוב והיציקה (כאשר החומר עדיין נוזלי).

חומר אינרטי חזק כגון סיבי זכוכית וכותנה, שמוסף לתוך החומר היצוק כדי לחזק את המוצר המוגמר. ישנם חומרי יציקה הפועלים בעיקר כחומרי חיבור עבור חיזוקים. החיזוק מעניק כוח, קשיות, ועמידות לשבירה.

חומר אותו מוסיפים בשכבה דקה או על פני השטח של הדגם מקורי לפני יישום החומר לתבנית, או על פני התבנית לפני היציקה. חומרי שחרור מונעים הידבקות בין שני חומרים שהיו יכולים להדבק.

חומר מוצק או חצי מוצק אשר בדרך כלל יש לו טווח ריכוך או היתוך.

חומרים המכוונים להגיע להתקשות בטווח טמפרטורות 20-30 מעלות ולאחר מכן להגיע להתקשות מלאה ללא חימום לאחר 7 עד 14 יום.

סוגי גומי מסוימים זקוקים לטיפול בחום כדי להתקשות. גומי מסוג RTV מתקשה ללא טיפול מיוחד.

תהליך בו כמות קטנה של חומר היציקה נמזג לתוך תבנית. לאחר מכן, התבנית מסובבת ידנית או על ידי מכונה כדי לצפות את כל פני השטח של התבנית. תהליך זה נמשך עד שחומר היציקה החל להפוך לג'ל ומשאיר חלל שניתן למלאו בחומר בעלות נמוכה.

רשימה של כל הסיכונים הקשורים בחומר וכל אמצעי הזהירות שיש לנקוט בעת עבודה עם החומר הרלוונטי לגיליון.

חומר המשמש לכיסוי המודל המקורי כך שגומי התבנית לא ידבק אליו. יש לאטום מודלים נקבוביים (עץ, בטון, וכו') או אלה המכילים גופרית או מים. – חומר זה לא בא במקום שימוש בחומר הפרדה אלא בא כשלה הכנה לשימוש בחומר מפריד.

להקשיח, כמו בהתקשות.

משך הזמן שבו גומי נוזלי או פלסטיק נוזלי ניתנים לאחסון בתנאי טמפרטורה ספציפיים ולהישאר מתאים לשימוש. זמן המדף המוגדר אצל היצרן הוא בתנאים כשהחומר סגור וחדש באריזתו המקורית.

בכדי לקבוע עד כמה קשה החומר, יש סקאלה שנקראת שור. בחומרים גמישים נמדד משוקר A00 גומי ג'ל ועד שור A95 גומי קשיח. בחומרים קשיחים הסקאלה נמדדת בשור D . מתחילה בשור D30 (מקביל ל 80A) ומגיע עד ל D100 קשיח ביותר. מדידת ההתנגדות שיש לחומר נעשית כנגד לחיצה ע"י מחט. כאשר המדיד מראה 0 יש חדירה מלאה. כאשר המדיד מראה 100 אין חדירה כלל. את השור ניתן למדוד בחומרים גמישים סקאלת A ובחומרים קשיחים סקאלת D. חדירה מלאה של המדיד הנה בין 2.46 מ"מ ל 2.54 מ"מ, תלוי בסוג המכשיר. המדידה נמשכת כשניה אחת.  

 השינוי היחסי בממד בין המימדים הנמדדים בתבנית כאשר היא קרה לאורך האובייקט היצוק 24 שעות לאחר ההוצאה מהתבנית. הערך קשה לנבוי מכיוון שהוא תלוי בגורמים רבים. גורמים אלו כוללים את גודל וצורת היציקה, סוג החומר ממנו עשויה התבנית וטמפרטורת הסביבה. הבדיקה מאפשרת השוואה בין החומרים כדי לקבוע אילו חומרים יתכווצו פחות. נמדד באינץ' לאינץ'.

היחס בין המשקל בכל נפח של חומר מסוים של חומר אחד למשקל של נפח שווה של מים בטמפרטורה קבועה. משקל המדידה נמדד בגרם לסנטימטר מעוקב.  בכדי לדעת לחשב נפח של היציקה צריך לדעת מה המשקל הסגולי של החומר. 

תבנית המורכבת משני חלקים או יותר, כשכל חלק מגובה בחומר קשיח (כתבנית אם). חלקי התבנית נקראים splits.

טכניקות שבהן משתמשים באקדח ריסוס ככלי עיבוד.

פתח בצורת משפך בתבנית דרכו מוזגים את חומר היציקה לתוך התבנית. כמו כן, חומר היציקה העודף בפתח היציקה הנותר לאחר ביצוע היציקה. 

מידת ההתנגדות החומר לקריעה, נמדדת ב- PLI. ישנן שיטות שונות לבדיקת מאפיין הקריעה של חומרים. אחת השיטות היא חיתוך זווית של 90 מעלות בחומר ואז מתיחה את החומר עד שהוא נקרע. שיטה נוספת היא הכנת מודל של החומר בצורת מכנסיים ומשיכה ברגלי המכנס בכיוונים מנוגדים עד לקריעת החומר. כל שיטה תניב ערכים שונים לחלוטין עבור אותו חומר.

במושג הזה נכללים המושגים: Ultimate Tensile Strength, Elongation at Break, Modulus. 

מודד חוזק של דבק על ידי קביעת הכוח הדרוש להפרדת שתי חתיכות מתכת שהודבקו. 

נמדד ב PSI, זהו הכוח הדרוש למתיחת חומר עד שהוא נקרע.

בליטה או גומה בצורה שתמנע הוצאתה מתבנית בעלת חלק אחד. בד"כ חלקים בעלי זויות שליליות.

ההתנגדות של חומר מסוים לזרימה-נמדד ב-Centipoise (CPS). חומר עם צמיגות נמוכה יזרום בקלות. צמיגות המים היא 1 CPS. חומר בעל צמיגות גבוהה לא יזרום בקלות. הצמיגות של חמאת בוטנים היא כ - 250,000 CPS. מושגים קשורים למונח צמיגות: שיעור הגזירה (shear rate) מראה כמה חזק מעורבב חומר מסוים. כמות נמוכה של שיעור גזירה הוא ערבוב עדין. שיעור גבוה של שיעור גזירה הוא ערבוב נמרץ מאוד. הערה: בזרימה ניוטוניאנית (Newtonian flow), הצמיגות נשארת זהה ללא קשר לשיעור הגזירה.