הבעיה ופתרון החיסכון: מעבר מיציקה מלאה להברשה
רוצים לעשות תבניות לחלקים גדולים? הנה הפתרון שלכם. אם הייתי צריך לצקת סיליקון בכמות כזאת, הייתי מוציא המון המון כסף.
שכבה ראשונה: קיבוע המודל והברשה מדויקת
לוקחים את המודל, מקבעים אותו למשטח עבודה. לוקחים מברשת, קוצצים את המברשת בחצי, ופשוט תופכים על פני המודל. מחכים עד שהסיליקון הוא טאקי – טאקי זה אומר שהוא קצת דביק.
שכבה שנייה: הסמכה עם THI-VEX ושתילת בד חיזוק לחיתוך
הרבה פעמים קורה שסיליקון נוזל, וכדי להימנע מזה – אפשר להוסיף החל מהשכבה השנייה את THI-VEX: תוסף שמוסיפים כמה טיפות ממנו והוא מסמיך את החומר למידה הרצויה.
ארצה בסוף לחלץ את זה, צריך לחתוך – אז אני מתכנן מראש איפה יהיה החיתוך, ואני שותל חתיכת בד כדי שכשאני אחתוך אחר כך, הסיליקון לא ייקרע מעצם החיתוך.
שכבות שלישית ורביעית: עיבוי, תכנון קו החיתוך והחלקה
בשכבה השלישית אני מוסיף קצת יותר מהטייבקס ומבריש את הסיליקון, וכבר מתכננים את הקו חיתוך. שכבה רביעית – מחליקים כבר את פני המודל.
יצירת מעטפת גיבוי קשיחה וחלוקה עם חימר מעצבים
אנחנו עוברים לשלב יצירת הגיבוי הקשיח. לקחנו בעצם חימר מעצבים, מקבעים את תבנית הסיליקון למשטח עבודה, חותכים ממנו פרוסות ובונים גשר.
בניתי את התבנית גיבוי. את התבנית גיבוי אתם יכולים לעשות מגבס, אתם יכולים לעשות מפוליאוריטן סיבי זכוכית, ואפשר לעשות את זה גם מ-Free Form Air – בצק אפוקסי קל משקל.
חומר הפרדה, שכבת גיבוי שנייה וחליצת המודל
אחרי שעשינו את השכבה הראשונה, אנחנו מוציאים את החימר שהיה פה, שמים חומר הפרדה ומורחים את השכבה השנייה.
אחרי זמן ההתקשות של חומר הגיבוי, אנחנו בעצם יכולים לפרק את המודל ובעצם משחררים את המודל שהיה בפנים, והבד גזה הזה גורם לזה בעצם שהתבנית לא תיקרע.
סיום והכנה ליציקה
מחזירים את התבנית לתוך הבית שלה, ויוצקים מה שאתם רוצים בתוך החלל.